1. שיטה לבניית תוכניות המשתמשת רק במבנים הערוכים מִדרגית כשלכל מבנה בתוכנית יש נקודת כניסה יחידה ונקודת יציאה יחידה.
2. טכניקת פיתוח תוכנה, הכוללת תֶכֶן מובנה והמביאה לידי פיתוח תוכניות מובְנות.

1. תכנות מובנה מייצג כללים ונהגי תכנות טובים, אשר קובעים כתיבת תוכנית מקטעים המבצעים משימות מוגדרות. תכנות מובנה מאפשר ניפוי ובדיקה יעילים יותר של הקוד, וגם מאפשרים ביתר קלות עדכון קטעים והחלפתם.
2. בתִכנות מובנה משמשים שלושה סוגים של זרימת בקרה: זרימה סִדרתית, זרימה מותנית וזרימה חִזרורית (iterative).