אופטיקה ארוכת טווח מתייחסת להעברת אותות אור דרך סיבים אופטיים למרחק גדול, ללא שימוש במגברים. האתגר העיקרי העומד בפני המפתחים בתחום הוא ההתמודדות עם האובדן הטבעי של אנרגיה בחומרים בתוך הסיב האופטי. במידה מסוימת ניתן להתגבר על האובדן ע"י הגברת הבהירות של האות היוצא מן הסיב, אך פתרון זה אינו ישים ברוב המקרים. ניתן למקם מגברים בנקודות מרחק שונות, אך הדבר מגדיל את עלויות המערכת ואת עלויות התחזוקה, במיוחד בסיבים הממוקמים מתחת לאדמה או מתחת למים. החיפוש מתמקד במציאת חומר עם שיקופיות גבוהה ביותר ואובדן איכות אור נמוך ביותר. גורם בלתי ישיר לאובדן האיכות היא העובדה כי חומרים שונים מעבירים אנרגיה במהירויות שונות, כתלות באורך הגל. זהו בדיוק אותו אפקט הגורם למנסרה לפצל את האור הלבן לטווח הצבעים שלו. אפקט זה נקרא "מריחה כתלות בזמן". המהנדסים העוסקים בתחום פיתחו שיטת שונות כחלוקה מרובה של אורך הגל וחלוקת צפיפות הגל כדי לצמצם את תוצאות הבעיה.