המחשב בעצמו הוא ביסודו ביטים אילמים של חוט וסיליקון. מערכת ההפעלה יודעת איך לשוחח עם חומרה ויכולה לנהל את הפונקציות של המחשב, כגון כמו הקצאת זיכרון ,משימות תזמון, גישה לכונני דיסק, והספקת ממשק למשתמש. ללא מערכת ההפעלה, מפתחי תוכנה היו צריכים לכתוב תוכניות שניגשו ישירות לחומרה – ובעצם היו ממציאים מחדש את הגלגל עם כל תוכנית חדשה. עם מערכת ההפעלה , כגון Windows NT או Mac OS 8, המפתחים יכולים לכתוב לסט משותף של ממשקי תכנות הנקרא APIs ומאפשר למערכת הפעלה לעשות את העבודה השחורה של שיחות עם החומרה.